איזון רמות אינסולין בסוכרת הריון עם זריקות או משאבות

נשים הסובלות מסוכרת הריונית, של מצליחות להגיע לרמות גלוקוז מאוזנות באמצעות הטיפול התזונתי בלבד, מונחות להתחיל טיפול תרופתי.

הטיפול התרופתי יכול לכלול תרופות פומיות, זריקות אינסולין או שילוב של אינסולין עם תרופות פומיות. במאמר שלפניכם נתמקד בטיפול המבוסס על זריקות אינסולין בלבד.

יש לציין כי בארצות הברית למשל, נשים עם סוכרת הריונית מטופלות אך ורק באמצעות אינסולין ולא בעזרת תרופות פומיות. רבים לא יודעים זאת, אך שיעור התמותה של עוברים שהתפתחו ברחמן של נשים עם סוכרת הריונית לפני עידן האינסולין, עמד על כחמישים אחוזים.

כיום לעומת זאת, בנשים עם סוכרת הריונית בעלות ערכי גלוקוז שאינם מאוזנים, שיעור התמותה התוך רחמית מתקרב לזה של נשים ללא סוכרת הריונית.

זריקות אינסולין או משאבות: כיצד קובעים את המינון המומלץ?

המינון משתנה בין אוכלוסיות שונות וזאת כיוון שהוא מושפע בין היתר מהמוצא האתני של המטופלת. כמו כן המינון משתנה בהתאם לדרגת ההשמנה של המטופלת, לרמת ההיפרגליקמיה ועוד מגוון רחב של מדדים ומאפיינים נוספים. יחד עם זאת, רוב המחקרים מצביעים על כך שכדי להשיג שליטה גליקמית, יש להקפיד על מינון של 2-0.7 יחידות אינסולין לק"ג משקל גוף.

על כל זוג יחידות של אינסולין בטווח פעולה ארוך או בינוני, יש לתת יחידה אחת של אינסולין עם טווח פעולה קצר. יחס זה מתאים לדפוס ההפרשה של אינסולין האופייני לנשים שלא סובלות מסוכרת הריונית, הנמצאות בטרימסטר השלישי.

אלו העקרונות להתאמת המינון היומי בהתאם לכל ארוחה:

בהיפרגליקמיה בעיקר אחרי ארוחות –  ההמלצה היא להתחיל את הטיפול בשעות הבוקר.

אם המטופלת עדיין חווה היפרגליקמיה אחרי ארוחת הצהריים או הערב –  יש להוסיף אינסולין בעל טווח קצר לפני הארוחה.

אם המטופלת סובלת מהיפרגליקמיה בצום – יש להוסיף בשעות הערב אינסולין עם טווח פעולה בינוני או ארוך.

במקרים של חוסר איזון גליקמי, ניתן להגיע למשטר תרופתי הכולל סך הכול ארבע זריקות מדי יום. משטר המבוסס על ארבע תרופות יהיה יעיל יותר בהשוואה למשטר המבוסס על שתי זריקות בלבד בכל הקשור לשיפור רמת האיזון הגליקמי והתוצאות המיילדותיות, אך לא נראה כי הוא משפר את שיעור המאקרוזומיה.

מדידות אינסולין לאורך ההיריון

כדי שניתן יהיה להתאים את כמות האינסולין לרמת הגלוקוז, המטופלת צריכה למדוד את רמת הגלוקוז בין ארבע לשש פעמים ביממה: לאחר כל ארוחה ובצום וכן ניתן להוסיף מדידה לפני ארוחת הערב או לפני ארוחת הצהריים. רק כך ניתן להגיע ליחס אופטימלי בין רמת הגלוקוז למינון האינסולין.

חשוב לזכור כי לאורך ההיריון חלים שינויים בדרישות הגוף לאינסולין ולכן ישנה חשיבות עליונה להתאים את המינונים לשינויים המתרחשים לאורך תקופת ההיריון ולא להתקבע על תכנית טיפול מסוימת ועל מינונים מסוימים. באופן כללי הסיכוי להיפוגליקמיה בקרב נשים עם סוכרת הריונית נמוך מאוד ובמקרים של היפוגליקמיה ניתן לטפל באמצעות חטיף חלבונים ופחמימות. יחד עם זאת, אירועים של היפוגליקמיה מחייבים אף הם התאמה מחודשת של מינון האינסולין.

שימוש במשאבת אינסולין בסוכרת הריונית

כדי להשיג איזון אופטימלי של ערכי הגלוקוז, ישנה כיום אפשרות להשתמש במשאבת אינסולין CSII (ראשי התיבות של Continuous Subcutaneous insulin infusion). סקירה שכללה שישה מחקרים שהשוו בין שימוש במשאבת אינסולין לשיטה המקובלת הכוללת מספר הזרקות ביום, לא מצאה כל הבדלים בתוצאות ההיריון או באיזון הגלוקוז.

הסיכון העיקרי הקשור לשימוש במשאבת אינסולין במהלך ההיריון הוא שהמשאבה תתנתק, שכן במצב זה עלולה להתפתח חמצת קטוטית סוכרתית, המהווה סיכון הן למטופלת והן לעובר. הסיכון גבוה במיוחד כשמדובר במטופלת שהחלה להשתמש במשאבה בתקופת ההיריון. לעומת זאת נשים שכבר עשו שימוש במשאבה לפני הכניסה להיריון ללא שום בעיות מיוחדות, מונחות להמשיך להשתמש במשאבה גם במהלך ההיריון.