כאשר בני הזוג מנסים להיכנס להריון, אך השיטות "הרגילות" לא צלחו, פעמים רבות הם מבצעים הפריה חוץ גופית. פרוצדורה זו מוכרת גם בשם "הפריית מבחנה" או IVF – In vitro fertilization ומתייחסת להפריה שנעשית מחוץ לגוף האישה.
מתי דרושה הפריה חוץ גופית?
בדרך כלל בני הזוג מופנים לביצוע הפריה חוץ גופית באחד משני המקרים הבאים:
- כאשר בדיקות הזרע מצביעות על מיעוט זרע או על חסימה בתעלת הזרע.
- לאחר שלא צלחו ניסיונות כניסה להריון בעזרת יחסי מין טבעיים המתקיימים במועד הביוץ, או לאחר שלא צלחו ניסיונות הפריה בעזרת גירוי הורמונאלי לאישה (בתחילה בעזרת כדורים ובהמשך בעזרת זריקות) והזרעתה (IUI – intra uterine injection) עם זרע בן הזוג.
מספר הניסיונות לכניסה להריון שלא בעזרת הפריה חוץ גופית יהיה תלוי בסוג הבעיה ובגיל בני הזוג.
הפריה חוץ גופית – מה היא כוללת?
במסגרת הפריה חוץ גופית לאישה ניתנים הורמונים, בד"כ בזריקות, על מנת לדכא את הביוץ הטבעי ובהמשך על מנת לגרות יצור רב יותר של ביציות. כאשר הביציות מגיעות לשלב המתאים, דבר שנקבע בעזרת מעקב אולטראסאונד ומעקב אחר בדיקות דם, האישה מקבלת זריקה להבשלת הביציות.
לאחר כיום וחצי, האישה מופנית ל"שאיבת ביציות", פרוצדורה כירורגית שנעשית תחת הרדמה כללית ובה נשאבות מגוף האישה הביציות שעברו את ההכנה המתאימה. במקביל, בן הזוג מתבקש להביא דגימת זרע. כאשר יש בידי הצוות הרפואי את הביציות ואת דגימת הזרע, מתבצעת במעבדה הפריה של הביצית בעזרת הזרע.
ההפריה יכולה להיעשות על ידי אפשרות של הפריה עצמונית, בה הזרע מונח בסמוך לביצית, ועושה את דרכו פנימה בעצמו. במידה ותפקוד הזרע לא מאפשר לו לבצע זאת, אם בשל ספירת זרע נמוכה או תנועתיות ירודה, תתבצע במסגרת הפריה חוץ גופית פעולה שנקראת מיקרומניפולציה, או איקסי (ICSI – intra cytoplasmic sperm injection), שבה נלקח זרעון אחד שמוזרק בצורה מכאנית ישירות לתוך הביצית. לאחר יום יודעים כמה עוברים נוצרו, והחזרתם מבוצעת לאחר 2-6 ימים משאיבת הביציות. במידה ונוצרו עוברים רבים, העוברים שאינם מוחזרים מוקפאים למחזור הטיפולי הבא.
מהם הסיבוכים בתהליך הפריה חוץ גופית?
- הסיבוך העיקרי, שאינו סיבוך רפואי אמיתי, בתהליך הפריה חוץ גופית הינו ריבוי עוברים. במצב זה יכולים להיות סיבוכים בהריון ובעוברים, ויש צורך בהשגחה מיוחדת אחר האישה וההריון. במידה ולאישה יש יותר מעובר אחד שנקלט, יוכלו בני הזוג לשקול דילול עוברים. פרוצדורה זו נשקלת בד"כ כאשר קיימים יותר מאשר תאומים (במקרה של שלישיות, רביעיות וכו').
- גירוי יתר שחלתי – כאשר נוצרות ביציות רבות מדי והשחלה נמצאת במצב של גירוי יתר. כתוצאה מכך, יכולים להצטבר נוזלים בחלל הבטן ובבית החזה והאישה יכולה לסבול מכאבי בטן, ובמקרים קשים יותר מקוצר נשימה וירידה במתן שתן. בדרך כלל, מספיקה מנוחה, שתייה מרובה ונטילת משככי כאבים. במידה והממצאים מחמירים, על האישה לפנות לבדיקת רופא, היות וגירוי יתר שחלתי גם יכול להגיע למצב מסכן חיים.
- ציסטות בשחלה – יכולות לגרום לכאבי בטן ואף לתסביב של השחלה. התסביב עלול לחסום את אספקת הדם של השחלה ולגרום לנמק שלה. לעיתים המצב מסתדר מעצמו ולעיתים דרושה התערבות ניתוחית.
- זיהום נדיר העלול להגרם כתוצאה מההזרעה.
לסיכום: כאשר בני הזוג מתקשים בכניסה להריון, יש לעבור את הבירור הדרוש על ידי רופא מומחה לפריון ולעיתים הפריה חוץ גופית יכולה להיות הפתרון הנכון.